הטיפ היומי…
הפעם אתייחס לנושא קרוב אלי- כיצד לבחור מרעה שיתאים לסוסכם וגם לכם?
זוכרים את אוסטי הסוס הראשון שלי?
אז כמו כל ילדה טובה, גם אני רציתי שיפרוש לו באיזה מרעה…
וכך היה!
שמנו אותו במרעה ענק וירוק, ולאחר כחודשיים- מצאנו סוס עם למינייטיס, רזה שלד עצמות, למעשה בין חיים למוות…..
מאז למדתי שיש מרעה ויש מרעה…
ומהנסיון העגום שלי-
הבנתי שסוס שהתחרה כל חייו ועמד באורווה מסודרת- לזרוק אותו מהיום למחר במרעה של מאות דונמים- זה פתרון לא אחראי!
היום, בדיעבד, הייתי שמה אותו קודם כל בחווה שנותנת שירותי פנסיון מרעה בגדרה של כמה דונמים, שיתרגל בהדרגה לחיי המרעה. בהדרגה הייתי מורידה לו פרסות ועוקבת אחרי הסתגלותו.
רק כשהייתי רואה שהטלף שלו התחזק ושהוא מסוגל לשמור על עצמו בעדר- רק אז הייתי שוקלת לשים אותו במרעה פחות מבוקר.
ועכשיו אני ארחיב על האופציות הקיימות…
כשאנחנו אומרים מרעה- יש לנו בעצם תמונה של שדה ענק ירוק…עם סוסים ואוכל חופשי וכל הכיף הזה…
אז זהו שלא תמיד…
בואו נלך רגע על האופציה של המרעים הירוקים הבלתי נגמרים= כלומר או אירופה, או בארץ ברמת הגולן…
אכן מחזה יפה ומדהים-
אבל יש כמה נקודות חשובות-
באירופה- תוכלו לבקר את סוסכם רק פעם ב…לא באמת תדעו מה מצבו (אלא אם אתם סומכים על האנשים שיעדכנו גם במצבי משבר…).
עוד נקודה חשובה- באירופה יש גם חורף אמיתי, מושלג…בזמן השלג- כל הירוק של המרעה מת והאדמה נהיית כמו בטון חלקלק ומסוכן.
כלומר שזוכרים את התמונה ההיא, זאת עם הירוק-
תחליפו אותה בשתי אופציות-
1. או שהסוס שלכם יוכנס למקום סגור עם עוד סוסים, על שטח די קטן, ושם יבלה את זמנו החל מנובמבר ועד מרץ בכל שנה…
2. את אותה תקופת חורף, שלפעמים אנחנו מדברים על מינוס 20-30 מעלות צלזיוס, הוא יעביר בחוץ, ואתם מקווים שהאיש שמחלק חציר- יחלק במספיק מוקדים כדי שגם הסוס שלכם יגיע לאוכל…
עכשיו בואו רגע נדבר על האופצייה של רמת הגולן-
כאן המצב הוא אחר-
1. בקיץ המרעים יבשים, ואתם מקווים שסוסכם יקבל תוספת חציר ותערובת…אחרת הוא פשוט ילך וירזה (או במקרה של סייח- לא יתפתח כראוי.
2. מדובר במאות של דונמים, ואתם מקווים שהמיים נקיים ושהם בכלל עובדים…
3. אתם מקווים שמטיילים סגרו את השערים שפתחו- מדובר בכל זאת בשטחי מנהל או יותר גרוע קק"ל- ולכל אחד מותר לעבור שם…
4. אתם מקווים שאף אחד לא הכניס איזה סוס חולה לשטח בו הסוס שלכם נמצא
5. אתם מקווים שהסוס לא יגנב
6. אתם מקווים שיגיעו אל סוסכם בזמן אם יפצע…
7. אתם מקווים שאין נחשים
8. אתם מקווים שאין ברזלים…
9. אתם מקווים שהסוס לא יפצע מגדר התייל של המרעה- ושבכלל ירעה אותה בזמן כשהוא רץ לו להנאתו…
גילוי נאות- שקלתי לשים את הסוסה האהובה עלי במרעה כזה ממש לא מזמן, קיבלתי אופציה כזאת אפילו בחינם! אבל…
במבט ראשון היה נראה נהדר, ואז הגענו לשתי הסוסות שעמדו שם- אחת עם חתך עמוק ברגל ואחת עם התנשפויות והפרשות שנראו כמו דלקת ריאות…אז ברור לכם שעשיתי אחורה פנה…
לגבי אירופה- הייתי בעצמי בחווה שהיה בה גם פנסיון מרעה- הסוסים בחורף עמדו בפנים, לא במרעה…האדמה קפואה בחוץ וזאת סכנת נפשות לשחרר שם סוס…
עכשיו נעבור לשאר האופציות:
יש אורוות שמספקות פנסיון מרעה. (שוב גילוי נאות- אני אחת מהן!)
באורוות אלו למעשה מדובר בשטח מבוקר, עד 10 דונם, בו הסוס שלכם מסתובב עם או בלי סככות (תלוי במקום עצמו), הסוס למעשה מקבל חציר ותערובת (שוב תלוי במקום). והכי חשוב- יש בקרה על הסוס- הוא מול העיניים כל הזמן. להבדיל ממרעים ענקיים אחרים.
אבל- הפלוס של הבקרה הוא גם המינוס של התשלום. מכיוון שמקומות אלו באמת מאכילים את הסוס (ולא כמו במרעה ענק בתקופת הירק- שם הסוס ניזון למעשה מהטבע…הלוואי על כולם…..)- העלויות הן בהתאם.
פנסיון מרעה כזה יהיה יותר יקר.
פלוס נוסף הוא שפנסיוני מרעה כאלו מפוזרים במספר מקומות בארץ, ולכן הסוס יהיה, באופן יחסי, קרוב אליכם, אתם תוכלו לראות אותו מתי שרק תרצו (אצלי למשל תוכלו לצפות בו גם דרך המצלמות בכל רגע שתבחרו),
ובכך תוכלו לשמור על בקרה כלשהי על איכות חייו האמיתית של סוסכם.
בכל מקרה- בחרתם בפנסיון מסוג מרעה?
מה עליכם לבדוק?
1. עם עוד כמה סוסים הסוס שלכם יהיה?
2. כמה מוקדי אוכל יש? (כדי שסוסכם אכן יגיע לאוכל)
3. האם ואיך נותנים תערובת וכמה פעמים ביום?
4. איך השטח בגודר? האם בטיחותי?
5. מה ההגנות נגד גניבות? גדר חכמה? מצלמות? שומר?
6. איך נראה לכם המקום מבחינת הברזליידה? (פוטנציאל פציעות)
7. איך נראה לכם המקום מבחינת הסדר שלו? (פוטנציאל נחשים)
8. מי האדם שאחראי על המקום ומה ההכשרות שלו?
9. אם מדובר בפנסיון שמטרתו שיקום- אתם רוצים שיהיו מספר אופציות של גדלים של הגדרות עבור סוסכם.
10. אתם מעדיפים מישהו עם שם טוב…סיפורים, בדרך כלל, יש להם סיבה…
זהו, להפעם…
אם למישהו יש משהו להוסיף- מוזמנים!!
